קִרְייָא מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן וַיְהִ֗י מִמָּֽחֳרַ֤ת הַחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. אִין תִּימַר. תְּרֵין יַרְחִין הֲווֹן. וְהָא כְתִיב מַדּ֜וּעַ לֹא בָ֧א בֶן יִשַׁ֛י גַּם תְּמ֥וֹל גַּם הַיּ֖וֹם אֶל הַלָּֽחֶם׃ אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד לִכְנִישְׁתָּא דִכוּפְרָא. סַבּוֹן מֵעוֹל עַד דּוּ אִימָמָא וְאַתּוּן אָֽמְרִין זְמַנּוֹ וְעִיבּוּרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יוחנן מפקד לכנישתא דכופרא. לחזני הכנסת של מקום כופרא ואמר להן סבין מיעל עד דו איממא ואתין אמרין זמנו לעיבורו כלומר תטלו לכם צרכי סעודה של ראש חודש ותעלו לבית הכנסת ששם היו נוהגין לאכול סעודה זו ותכנסו בעוד יום ותתחילו לסעוד להמשיך עד הלילה ואתון אמרין זמנו ועיבורו והיינו כשתברכו ברכת המזון ותזכירו בו של ר''ח אתם יוצאים בזה ממה נפשך אם היום זמנו הוא כבר התחלתם בסעודה בעוד יום ואם למחר בעיבורו הוא ר''ח א''כ אמרתם של ר''ח בעיבורו שהוא ר''ח והיינו דקאמר קרייא מסייע לר' יוחנן שמצינו במקרא שהיו נוהגין לעשות שני ימים ר''ח ועושין סעודה בשני הימים:
ויהי ממחרת החודש השני. דכתיב גבי שאול והאי החודש השני ביום ב' של ראש חודש היה דאין תימר תרין ירחין הוון כלומר החודש השני הוא בחודש של אחריו הא לא מצית אמרת דהא כתיב מדוע לא בא בן ישי גם תמול וגו' אלמא דהשני של אתמול קאמר שאע''פ שהיו מקדשין עפ''י ראייה מ''מ היו נוהגין לפעמים לעשות שני ימים ר''ח:
קריא מסייעא לר' יוחנן. בהא דלקמן דהיה נוהג לעשות הסעודה ביום ראש חדש הא' ומתחיל בסוף היום וממשיך עד הלילה שהוא ליל יום ב' דראש חדש כדי לצאת בהסעודה בשביל שני הימים דראש חדש כדלקמן:
מַתְנִיתָה דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִֵיר אָמַר. 22a מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין. בְּרַם כְּרַבָּנִן. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין מִתְפַּלְּלְין וְהוֹלְכִין לָהֶן. הָא מוּסָף יֵשׁ בּוֹ. מַתְנִיתָה דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִֵיר אָמַר. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא כְּמַתְנִיתָן. אָמַר רִבִּי סִימוֹן סוּכְרָא דְקִיסָּא טְרַד. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִפְּנֵי סְעוּדוֹת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. עַל שֵׁם כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוּ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' אלעזר. היינו טעמא על שם כל התדיר וכו' וקרבן עצים נקרא תדיר באותו יום הקבוע לכך א''נ דבא לסייע להא דקאמר ר' מנא מפני סעודת ראש חודש על שם כל התדיר וכו' וראש חדש תדיר הוא נגד קריאה של המעמד:
אמר ר' מנא מפני סעודת ר''ח. כלומר דר' מנא רצה לפרש הא דקתני קרבן עצים דוחה מעמד של באחד בניסן קאי שהוא אחד מזמני קרבן עצים כדתנן במתני' דלקמן ואותו יום הוא דוחה המעמד מפני שהיו נוהגין לעשות סעודות ראש חודש ביום שקדשו בו החודש כדאמרינן בסנהדרין פ''ק והיו טרודין בעסק הסעודה:
אמר ר' סימון סוברא דקיסא טרד. אהא דקתני קרבן עצים אין בנעילה קאי ומתמה ר' סימון עלה וכי בשביל משא של קיסום ועצים טרודין הן ודחי למעמד היום:
ר' אחא בשם ר' יסא. קתני במתני' דידן בשחרית ובמוסף וביום קרבן מוסף אין בנעילה הא מוסף יש בו:
אית תניי תני ומחלף. דר''מ לדרבנן ודרבנן לדר''מ:
הא מוסף יש בו. אמתני' דידן קמהדר דקתני קרבן מוסף אין בנעילה ומשמע הא במוסף יש בו מעמד וקורין מתני' דר''מ דאמר מתפללין וקורין כלומר בכל תפלת מוסף קורין בו כדלעיל:
גמ' מתניתא דר''מ. פלוגתא דר''מ ורבנן בתוספתא פ''ג היא דגריס התם בשחרית ובמוסף דברי ר''מ וחכמים אומרים כל שיש בו מוסף קורין במוסף וכל שאין בו מוסף אין קורין בו מוסף. ואמתני' דלעיל קאי דקתני שהיו קורין בשחרית ובמוסף ויש לגרוס זה אחר מתני' דלעיל דלר''מ דהתוס' היו מתפללין שחרית וקורין במעשה בראשית ומתפללין מוסף וחוזרין וקורין ברם כרבנן לא היו קורין במוסף אלא ביום שיש בו קרבן מוסף ומתפללין שחרית וקורין וחוזרין ומתפללין תפלה יתרה שלהם והיא נקראת תפלת מוסף כדאמרינן הכא בריש פירקין שמתפללין ארבע ולא היו קוראין בתפלה זו אלא הולכין להם:
משנה: זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם תִּשְׁעָה. בְּאֶחָד בְּנִיסָן בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה. בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז בְּנֵי דָוִד בֶּן יְהוּדָה. בַּחֲמִשָּׁה בְאָב בְּנֵי פַרְעשׁ בֶּן יְהוּדָה. בְּשִׁבְעָה בוֹ בְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב. בַּעֲשָׂרָה בוֹ בְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִין. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּנֵי זַתּוּאֵל בֶן יְהוּדָה וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְכָל מִי שֶׁטָּעָה בְשִׁבְטוֹ. בְּנֵי גוֹנְבֵי עֱלִי בְּנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת בְּעֶשְׂרִים בּוֹ. בְּנֵי פַחַת מוֹאָב בֶּן יְהוּדָה בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל. בְּנֵי עָדִין בֶּן יְהוּדָה בְּאֶחָד בְּטֵבֵת. שָׁבוּ בְנֵי פַרְעֹשׁ שְׁנִיָּה בְּאֶחָד בְּטֵבֵת לֹא הָיָה בוֹ מַעֲמָד שֶׁהָיָה בוֹ הַלֵּל וְקָרְבַּן מוּסָף וְקֻרְבַּן עֵצִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות. היו עמהם וכדקאמר בגמרא מהו בני גונבי עלי וכו' ועל שם שע''י העלי והוא עץ גדול עשוי כעין בוכנא ורגילין לכתוש בו הקציעות התגנבו עצמן להביא בכוריהם היו קוראין אותם כך:
מתני' זמן עצי כהני' והעם בתשעה זמנים הן שכשעלו ישראל מן הגולה ולא מצחו עצים בלשכה וכו' כדקאמר בגמרא:
משנה: חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵירְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת וּבָטַל הַתָּמִיד וְהוֹבְקְעָה הָעִיר וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. בְּתִשְׁעָה בְאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּֽנְסוּ לָאָרֶץ וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה וְנִלְכְּדָה בֶּיתָּר וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
משנכנס אב ממעטין בשמחה. כהאי דתנינן בסוף פ''ק ממעטין במו''מ ובבנין של שמחה:
ונחרשה העיר. כדכתיב ציון שדה תחרש שנחרשה כלה ונעשה כשדה חרושה:
ונלכדה ביתר. עיר גדולה היתה ובה כמה אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וכן גדולי החכמים שהוא מלך המשיח ואחר כך נפל ביד השונאים ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חרבן המקדש:
וחרב הבית בראשונה ובשניה. כדתני' מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב:
בט' באב נגזר וכו'. דבכ''ט בסיוון שילחו המרגלים ומקץ ארבעים יום שבו והן ב' דסיון ותמוז דהאי שתא מלויי מליוהו הרי ל''ב וח' דאב וכתיב ויבכו העם בלילה ההיא והיינו ט' באב:
והעמיד צלם בהיכל. פליגי הכא בגמרא אם בבית ראשון מיירי והוא צלם מנשה או בבית שני וצלם של אפוסטמוס שהיה אחד משרי היונים:
ושרף אפוסטמוס את התורה. כך קבלו מאבותם:
והובקעה העיר. בגמרא קאמר בשנייה דאלו בראשונה כתיב. בתשעה לחודש וגו' ותבקע העיר והכא בגמרא אמרו קילקול חשבונות יש כאן בהכתוב בראשונה:
ובטל התמיד. שלא היה שם כבשים להקריב שהעיר באה במצור:
מתני' חמשה דברים וכו' בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות. כדקאמר בגמרא שבשביעי בסיון עלה משה והוא תחלה לארבעים יום וכו' ונמצאו כלים בי''ז בתמוז וירד ושבר את הלוחות:
מָהוּ בְּנֵי גוֹנְבֵי עֱלִי בְּנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוֹשִׁיב יָרָבְעָם בֶּן נְבָט פְּרֶסִדִאוֹת עַל הַדְּרָכִים לֹא הָיוֹ מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת לִירושָׁלִַם. כָּל מִי שֶׁהָיָה כָשֵׁר וִירֵא חֵט בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר הָיָה מֵבִיא אֶת בִּכּוּרָיו וְנוֹתְנָן בְּתוֹךְ הַסָּל וּמְחַפֶּה אוֹתָן קְצִיעוֹת וְנוֹטֵל אֶת הַעֱלִי וְנוֹתֵן אֶת הַסָּל עַל כְּתֵיפוֹ וְנוֹטֵל אֶת הַעֱלִי בְיָדוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ בְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר הָיוּ אוֹמֵרִים לוֹ. לְאֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ. אֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת קְצַת קְצִיעוֹת הַלָּלוּ כַפּוֹת אֶחָד שֶׁלְדְּבֵילָה בָּעֱלִי הַזֶּה שֶׁבְּיָדִי. וְכִיוָן שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֶת אוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר הָיָה מְעַטְּרָן וּמַּעֲלֶה אוֹתָן לִירוּשָׁלִַם. מָהוּ אוֹמֵר בְּנֵי סַלְמַיי הַנְּתִיצָּתִי. אֶלָּא כָּל מִי שֶׁהָיָב מִתְנַדֵּב עֶצִים וּגְזִירִים לַמַּעֲרָכָה הָיָה מֵבִיא עֵצִים וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין שְׁלָבִין וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין סוּלָּם וְנוֹתְנָן עַל כְּתֵיפָיו. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר הָיָה אוֹמֵר לוֹ. לְאֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ. אֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא לְהָבִיא שְׁנֵי גוֹזָלוֹת הַלָּלוּ מִן הַשּׁוֹבָךְ זֶה שֶׁלְּפָנַיי בְּסוּלָּם הַזֶּה שֶׁעַל כְּתֵיפַיי. וְכִיוָן שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֶת אוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר הָיָה מָפָֽרְקָן וּמַעֲלֶה אוֹתָן לִירשָׁלִַם. עַל יְדֵי שֶׁנָּֽתְנוּ אֶת נַפְשָׁם לַמִּצְוֹת זָכוּ לִקְנוֹת שֵׁם טוֹב בָּעוֹלָם. וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר זֵיכֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה.
Pnei Moshe (non traduit)
מהו בני גונבי עלי וכו' מהו אומר בני סלמיי וכו' משום דקתני בברייתא הן הן בני סלמיי וכו' מפרש מפני מה היו נקראים ג''כ כך:
הלכה: מָה רָאָה זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם לְהִימָּנוֹת. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה וְלֹא מָֽצְאוּ עֵצִים בַּלִּישְׁכָּה. וְעָֽמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן וּמְסָרוּם לַצִּיבּוּר וְקָֽרְבוּ מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. וְהִתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שֶׁאֲפִילוּ לִשְׁכָּה מְלֵיאָה עֵצִים [שֶׁיִהְיוּ מְבִיאִין מֵעַצָמָן.] וְעָֽמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן. שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּן מִתְקָרֵב אֶלָּא מִשֶּׁלָּהֶן תְּחִילָּה. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵה הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲבָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה [מִן] קָרְבַּן יָחִיד (מִקָּרְבַּן) [לְקָרְבַּן] צִיבּוּר. תַּנֵּי. אִשָּׁה שֶׁעָשָׂת כֻּתּוֹנֶת לִבְנָהּ צְרִיכָה לִמְסוֹר לְצִיבּוּר. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲכָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה [מִ]קָּרְבַּן יָחִיד (מִקָּרְבַּן) [לְקָרְבַּן] צִיבּוּר. 22b מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי. אוֹתָן הַיָּמִים נוֹהֲגִין בָּהֶן בִּשְׁעַת קָרְבָּן וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֵינָן נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אָנוּ הָיִינוּ מִבְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִן. וְחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. וְדָחִנוּ אוֹתוֹ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהָיוּ מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מה ראה זמן עצי כהנים והעם להימנות וכו'. תוספתא היא בפ''ג והובאה לעיל ריש פרק ד' דשקלי' עד והיו מתענין ולא משלימין ושם מפורש וע''ש וכן הובא לקמן בפ''ק דמגילה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source